כותרת מפוצצת כלשהי על זה שאני הולכת להיות מפורסמת

שימו לב, כולם.
לוהקתי לקאסט הבא של "מחוברות". זוכרים? עם דנה ספקטור ורן שריג? זרוב ודודו בוסי?

מצ"ב הצצה קלה לפרק בו אני אככב, שאגב- יהיה הפרק הראשון בעונה החדשה.

צפייה מהנה (:

?

זה יהיה קצת מגלומני להתחיל לכתוב בבלוג באנגלית, מתוך תקווה שציידי השחקנים בהוליווד יאתרו אותי איכשהו?

כנראה שכן.

גולדן גירל

בימים האחרונים התהוותה בי ההבנה שאני גולדן גירל. בדיוק כמו המלך מידאס עם מגע הזהב, שהצליח להתעשר נו-טיים בזכות הכוח הזה. מנסה לעכל את זה. נוגעת במשהו והוא נהפך לזהב, אפשר לעשות עם זה המון. אני יכולה להזהיב את כל האוניברסיטה אם אני רוצה.

יותר מכך, אני יכולה לפרוש סוף סוף מהלימודים האלה- להתעשר בדרך הקלה!

מה לעזאזל הייתי עושה עם תואר בביולוגיה וכימיה גם ככה?

ביי ביי או"נ ת"א, ביי ביי דירה שכורה בגבעתיים. שלום פנטהאוז על גבעות אל.איי וחיים מבטיחים בתור נערת זהב, נערת סופר-על. גולדן גירל! אוהבת את הצליל של זה (:

כבר רואה את עצמי בקאסט הבא של ג'יימס קמרון. שחקנית ופעלולנית במכה אחת- מי לא יקח אותי?

G-O-L-D , G-O-L-D , G-O-L-D

בוקר טוב, הברזתי היום בבוקר מפיסיקה. בקושי הצלחתי להירדם בלילה, ויש מצב שאני עדיין רועדת. חשבתי לכתוב משהו בפייסבוק על זה, איזה סטטוס משעשע, אבל הכוח הזה (או מה שזה לא יהיה) ראוי ליותר מכמה לייקים מטופשים.

גם ככה בטח רובם לא יאמינו לי.

ניסוי ותהייה

סוף סוף הצלחתי לפתור את התרגיל שפרופסור אורבך נתן בשבוע שעבר. איזה אושר! קצת מדכא שמצבי הרוח שלי עולים ויורדים לפי ההצלחות בקורס הזה. דאם יו, תורת החומר. טוב, אני אשא את עצמי על גלי ההצלחה ואנסה לפתור את תרגיל 9 במבוא לאלכימיה. תמיד הנושא הזה ריתק אותי.

יש מצב שזו הסיבה שבחרתי בכלל בתואר הזה, אלכימיה זה פאן.

-------------------------------------------------------------------

אני בשוק. אין לי מושג איך לעכל את זה.

חשבתי להתקשר למקס אבל הוא יגיד שבטח אני מדמיינת, אבל לעזאזל, עליתי על הנוסחא לזהב.

מה??

מה עושים עם זה?

נלך לבדוק כמה צלחות.

עייפות. מתי את הולכת להיגמר?

עוד יום עבר. שוב חזרתי אתמול הבייתה ב-23:00, אחרי שנשארתי להשלים את הניסויים בכימיה אנליטית. אני חושבת שאני לא אצליח לסיים את התואר הזה, יש מצב שאני עושה אותו בשביל אמא שלי. בכל פעם שאני מדברת איתה בטלפון היא כועסת עלי שאני אומרת את זה, אבל אני עונה לה שבעצם אני לא יודעת כלום.

כבר אמצע הסמסטר והעתיד שלי פה, באו"נ תל-אביב, ממש לא ברור.

קצת מקנאה בחבר'ה בגילמן שמדברים על פרויד כל היום. ידיד שלי מהחוג לפסיכולוגיה ומדעי המוח הביא לי מאמר שלו. התחלתי לקרוא, ממש מעניין, אבל לא יודעת אם הייתי רוצה לעשות בזה תואר.

כבר אמרתי שאני לא יודעת כלום?

 

בקיצור, נראה לי שאני אחזור עכשיו לספרים. איכס. טוב נו, הגיע כבר הזמן להזיז אותם מצד שמאל של המיטה, נראה לי שאני מפתחת כלפיהם רגשות או משהו.